החלטה
1.המבקש הינו אחד הנתבעים בתביעה שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן :"התובעת"), כנגד המשיבה מס' 2 (להלן :" הנתבעת") וכנגד המשיב מס' 3 (להלן :"הנתבע"). בבקשה שבפניי, עותר המבקש להתיר לו לשלוח הודעת צד ג' למשיב מס' 4 (להלן :"עמרי").
2.בתשובה שהגישה התובעת, מתנגדת היא לבקשה, וטוענת, כי המבקש לא הראה כי קיים טעם מיוחד המצדיק האיחור הניכר בהגשת הבקשה, אשר יש בה כדי לעכב ניהול התביעה ולהכביד עליה. בנוסף, טוענת התובעת, כי "הסדרים פנימיים" בין המבקש לבין עמרי, אינו מעניינה של התובעת ואינו מהווה סיבה לעכב ניהול תביעתה.
3.התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס 73,803 ₪ בגין חומרי בניין שמכרה התובעת לנתבעת. לטענת התובעת, המבקש והנתבע ערבו לחובות הנתבעת, כאשר חתמו על כתבי ערבות. בכתב הגנתו טען המבקש, כי אינו חתום על כתב ערבות, וכי מעולם לא ערב לחובות הנתבעת.
4.כעבור כעשרה חודשים מיום הגשת כתב הגנתו, עתר המבקש לצירוף עמרי כצד ג', בטענה כי הוא זכאי לשיפוי או השתתפות מאת עמרי לכל מקרה, בו יחוייב המבקש לשלם לתובעת סכומים בגין ערבותו לחובות הנתבעת. כאמור, התובעת הגישה תגובה בגדרה התנגדה לבקשה.
5.דין הבקשה להדחות, וזאת מן הנימוקים אותם אפרט להלן.
6.המבקש אינו מסביר בבקשתו, על שום מה הוא מגיש את בקשתו באיחור. על הודעת צד ג' להיות מוגשת יחד עם כתב ההגנה (ראו תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")). על העותר להארכת מועד הקבוע בחיקוק להגשת כתב בי-דין, להראות טעם מיוחד, במסגרת בקשתו, בגינו מבוקש להאריך המועד (ראו תקנה 528 לתקנות), על אחת כמה וכמה, כאשר בבקשתו קיים יסוד נוסף ומכביד, והוא - תיקון כתב טענותיו.
7.אפילו אניח, כי ניתן הסבר לאיחור בהגשת ההודעה לצד ג', עיינתי בבקשת המבקש לגופה, ולא מצאתי כי מתקיימת אף לא אחת מן העילות האמורות בתקנה 216 לתקנות, זאת בנוסף לעובדה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, כמצוות תקנה 241 לתקנות (ואף מטעם זה דינה דחייה). בסעיף 3 לבקשת המבקש נכתב : "הנתבע מס' 2 מתכבד להגיש הודעת צד ג' כנגד מר עמרי דרור" ואילו בסעיף 4 מפרט המבקש את "עילת התביעה" המצדיקה משלוח הודעת צד ג' כנגד דרור, בזו הלשון: "יאמר כאן ועכשיו כי עמרי דרור הינו הנתבע העיקרי בתיק דנן בהיותו הבעלים של הנתבעת 1 ולאור מעמדו כמנהלה היחידי של החברה ובעל 70% ממניותיה, מתבקש כבוד בית המשפט לרשום את מר עמרי דרור כנתבע נוסף בתיק שכן זכותו של נתבע לכשיינתן פסק דין לחובתו של צד ג' לשאת את חלקו בחוב שייפסק" .
8.בישיבה שהתקיימה ביום 01.06.10 ביקשתי שהמבקש יחדד את טענותיו באשר לעילה לצירוף עמרי כצד ג', ושאלתי, מהי העילה לזכות ההשתתפות או השיפוי, וב"כ המבקש השיב כדלקמן:
"לשאלת ביהמ"ש מהי עילת התביעה שלי שאני כותב אותה בהודעת צד ג' – אני קורא מהודעת צד ג', אין אדם אחר למעט עומרי דרור כבעל החברה שיכול לשפוך אור לעניין הסחורה. יש עילות נוספות המופיעות בהודעת צד ג', עד כמה שזכור לי".
9.משמעות האמור לעיל, כי אין עילת תביעה למשלוח הודעת צד ג'. היותו של עמרי בעל מניות בחברה, שהמבקש ערב לחובותיה, אינה מקימה עילה להשתתפות או לשיפוי מאת עמרי. אפילו הייתה מוגשת הודעת צד ג', נראה, כי דינה להיות מסולקת על הסף לאחר הגשתה, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 222 לתקנות.
10.בנוסף, לאור העדר העילה ולאור העובדה, כי מתן רשות לשלוח הודעת צד ג', לאחר שהתקיימו קדמי משפט בתיק ולאחר שהוגש תצהיר עדות ראשית, ולאור הטענות הנטענות כנגד עמרי, נראה, כי מתן היתר לשלוח הודעת צד ג' בשלב זה, יש בו כדי להכביד על ניהול התיק. על בית המשפט, כאשר הוא מאפשר חריגה מסדרי הדין, לעשות איזון בין האינטרסים השונים המעורבים בנושא הדיון (ראו ע"א 3857/96 שגיא נ' רוגוזין פ"ד נ"ב (2) 706).
11.במקרה דנן, כאמור, היתר לשלוח הודעת צד ג' תכביד על הצדדים להליך. לעומת זאת, אינטרס המבקש אינו נפגע, מאחר , וכאמור, אפילו הייתי נעתר לבקשה, ובהעדר עילה, היתה ההודעה על הסף מסולקת על הסף.
12.סוף דבר, הנני דוחה את בקשת המבקש להגשת הודעת צד ג'. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
13.הואיל והוגשו תצהירי עדות ראשית, אני קובע את התיק להוכחות הצדדים ליום 8.11.10 בשעה 14:00.
ניתנה היום, ז' תמוז תש"ע, 19 יוני 2010, בהעדר הצדדים.